הסכם חלוקת עיזבון

בהתאם לסעיף 111(ג) לחוק הירושה, נקבע בזאת הסכם חלוקת עיזבון זה. מסמך זה מכיר ומתיר ליורשי המנוח לחרוג מהוראות החלוקה כפי שנקבעו בצוואה הקיימת ובין בירושה על פי דין.

חוק הירושה, לפי סעיף 111(ג), מאפשר ליורשים לשנות את חלוקת העיזבון, ללא קשר להנחיות שנקבעו קודם לכן, בין בצוואה ובין לפי חוק הירושה.

באמצעות ביצוע הסכם זה, ניתנת ליורשים הזכות לשנות את חלוקת העיזבון באופן שיתאים להם. ניתן לעשות זאת גם אם ההקצאה המתקבלת שונה מההנחיות בצוואה או מהוראות הירושה הסטטוטוריות.

תנאים:

• ביטול תכניות חלוקה מוקדמות: על ידי אישור הסכם זה, כל היורשים מסכימים באופן קולקטיבי שכל הנחיות ההפצה, בין אם מנוסחות בצוואה ובין אם נקבעו בחוק הירושה, עשויות לא להיות רלוונטיות יותר.
• שיקול דעתו של היורש: ליורשים יש שיקול דעת מלא בנוגע לחלוקת הנכסים שעברו בירושה. זה יכול לכלול חלוקה בעין או עסקת מכר בין יורשים במקרים בהם חלוקה ישירה אינה אפשרית.
• חופש מהנחיות קודמות: כל היורשים, בהתקשרות בהסכם זה, מכירים בכך שאין כל אילוץ לקיים את הוראות החלוקה, בין אם נמצאו בצוואה או כפי שנקבעו בחוק הירושה. יש להם את האוטונומיה לחלוק את האחוזה בינם לבין עצמם בהתאם להסכמה הדדית ביניהם.

כל היורשים, בחתימה להלן, מאשרים את הבנתם ואת הסכמתם לתנאים כפי שנקבעו בהסכם חלוקת עיזבון זה.

הסכם חלוקת עיזבון חלקי

הסכם חלוקת עיזבון חלקי זה מכיר בכך שחלוקת עיזבון אינה חייבת להקיף את כל הנכסים בתוך העיזבון. במקום זאת, זה יכול להתייחס לחלק נבחר מהנכסים האלה. בנוסף, לא כל היורשים חייבים להיות צדדים להסכם זה.

• גמישות בהכללת נכסים: הסכם זה מאשר שאין חובה לטפל בכל נכסי העיזבון. הוא יכול להתמקד אך ורק בנכסים ספציפיים בתוך העיזבון, למעט אחרים. כל הכללת נכסים חיצוניים לעיזבון היא מעבר לתחום הסכם זה.
• השתתפות של יורשים: לא כל היורשים נדרשים להיות צד להסכם זה. יורשים מסוימים יכולים לבחור להיות חלק ממנו, בעוד שאחרים יכולים להימנע. השתתפות סלקטיבית כזו תקפה ואינה מערערת את הלגיטימיות או הכוונה של ההסכם.

תנאים:

• חלוקת נכסים חלקית: הסכם זה מאפשר הכללה והפצה של נכסים נבחרים בלבד בתוך העיזבון. היא אינה מחייבת את הקיפת כל הנכסים.
• השתתפות יורש סלקטיבי: כל היורשים אינם צריכים להיות חתומים על הסכם זה. רק מי שמסכים ומעוניין להיות חלק מהפצה זו צריך להשתתף.

הסכם זה מהווה עדות כי מותרת חלוקת עיזבון חלקית העוסקת רק בנכסים מסוימים בתוך העיזבון. יתרה מכך, רק תת-קבוצה של היורשים יכולה להיות מעורבת בהסכם זה אם יבחרו בכך.

בחתימה להלן, היורשים המשתתפים מאשרים את הבנתם ואת הסכמתם לתנאים המפורטים בהסכם חלוקת עיזבון חלקי זה.

הסכם חלוקת עיזבון לפי חוק הירושה

הסכם חלוקת עיזבון זה נוצר בהתאם לחוק הירושה. התנאי העיקרי להסכם כזה הוא שרק יורשים מוכרים יכולים להיות משתתפים. כתוצאה מכך, מסמך זה מכונה לעתים קרובות "הסכם בין יורשים".

• יורשים כצדדים יחידים: תוך הקפדה על עקרונות חוק הירושה, רק מי שהוכר כיורשים יכול להיות צד להסכם זה. הוא מותאם לתת מענה לחלוקה בין היורשים ולגבש את ההסכמה ההדדית ביניהם בנוגע לחלוקת העיזבון.
• אי הכללה של לא יורשים: קרובי משפחה שאינם נחשבים רשמית כיורשים אינם זכאים להשתתף בהסכם זה או להיות חתומים עליו. חוק הירושה אוסר על כל ניסיון לייעד אדם באופן מלאכותי כיורש רק לצורך השתתפות בחלוקת עיזבון.

תנאים:

• זכויות בלעדיות של יורשים: הסכם זה מקיים את הזכויות הבלעדיות של היורשים בנוגע לחלוקת העיזבון. מעמדם המוכר מקנה להם את הפררוגטיבה לסיים את חלוקת נכסי העיזבון.
• אי כשירות של לא-יורשים: כל כוונה או פעולה לערב לא-יורשים בהסכם זה, במישרין ובין בעקיפין, תיחשב בטלה ואינה תואמת את הוראות חוק הירושה.

למעשה, הסכם זה מציע גישה מובנית לחלוקת עיזבון, תוך שמירה על נאמנות לחוק הירושה, ומבטיחה שרק יורשים לגיטימיים מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות.

בחתימה למטה, היורשים מאשרים את הבנתם והסכמתם לתנאים המפורטים בהסכם חלוקת עיזבון זה.

בקשה לאישור הסכם חלוקת עיזבון

על פי סעיף 122 לחוק הירושה, כאשר כל היורשים נמצאים בקונצנזוס עם ההוראות שנקבעו בהסכם, אין צורך באישור בית המשפט. למרות זאת, נותרה האפשרות לבקש מבית המשפט לאשר את ההסכם באמצעות פסק דין פורמלי.

אלא אם כן הוסכם אחרת על ידי הצדדים הנוגעים בדבר, ההסכם ייכנס לתוקף עם החתימה. השגת אישור בית המשפט להסכם כפסק דין מקימה אתגר מובנה מבחינת ביטולו לאחר מכן, בהינתן מעמדו של פסק הדין כצו מכריע שאין בו ערעור. עוד יובהר כי אם חלוקת העיזבון, על פי ההסכם, נוגעת אך ורק לנכסים כספיים או מטלטלין, ההסכם אינו מחייב אישור בית המשפט.

בדרך כלל, הסכם חלוקת עיזבון מנוסח מתוך נטייה לשיקולי מיסוי מקרקעין. למשל, יורש יכול להועיל לרכוש את כל הזכויות על מקרקעין בתחומי העיזבון. המשמעות היא איזון הערך הנוכחי על ידי ויתור על פלח של נכסים פיננסיים אחרים. בתרחיש כזה, ליורש אחר עשויה להיות נטייה להימנע מלקבל את חלקו בקרקע, מתוך הכרה בהשלכות המס המשמעותיות שיתעוררו עם תביעת חלק הירושה שלו.

חשוב ביותר להימנע מכל חלוקה מוקדמת של נכסי העיזבון לפני גיבוש ואישור הסכם חלוקת עיזבון. ייעוץ זה רלוונטי גם לכל חלוקה חלקית של העיזבון.

רישום הסכם חלוקת עיזבון

כאשר הצדדים מגיעים להסכמה על חלוקת עזבון כפי שנקבע בהסכם הרלוונטי, אין חובה לקבל תוקף של בית המשפט להסכם האמור. לפיכך, בתרחישים מסוג זה, ניתן לרשום את נכסי המנוח כדין בהתאם להסכם חלוקת העיזבון באמצעות הצגתם לרשם המקרקעין, לבנקים או למוסדות אחרים המחזיקים בזכויות כלכליות או קנייניות הנוגעות למנוח.

מנהל עיזבון והסכם חלוקת עיזבונות

במקרה שאין הסכמה בין היורשים, ניתן למנות מנהל עיזבון. למנהל זה יש סמכות להציע תכנית חלוקת נכסים בין היורשים. יש לציין כי לבית המשפט יש סמכות לאשר הסדר זה גם אם יורשים מסוימים חלוקים ביניהם.

בית המשפט עשוי גם לאשר הסכם חלוקה במצבים שבהם יורש חסר או לא מיוצג משפטית. לעומת זאת, אם קיימת סתירה גלויה בין מי מהיורשים לגבי תנאי ההסכם, בית המשפט יתחייב בחלוקת הרכוש. הדבר לא יבוצע באמצעות הסכם חלוקת עזבון אלא יפעל לפי ההנחיות המפורטות בסעיף 110 לחוק הירושה.

זכות קדימה ליורש בהסכם עיזבון

סעיף 113 לחוק הירושה מתווה את התקנות בדבר נכסי עיזבון שאינם ניתנים לחלוקה במהותם.

בעיקרו של דבר, הגישה העיקרית היא חלוקת נכסי עיזבון בעין. רק כאשר חלוקה כזו אינה ניתנת לביצוע, נכנס לפעולה "פירוק השיתוף", בהתאם להנחיות הקבועות בסעיף 113 לחוק הירושה, שהן:

1. אם נכס אינו ניתן לחלוקה או יפחת משמעותית בערכו בעת ההפצה, הוא יוקצה ליורש שיציע את המחיר הגבוה ביותר, בהתחשב בכך שההצעה אינה נמוכה ממחיר השוק. במצבים בהם שווי הנכס עולה על חלקו של היורש בעיזבון, הם מחויבים לשלם רק את הסכום הנוסף. סעיף זה, במיוחד, מקיף נכסים כגון יחידות בחקלאות, תעשייה, מלאכה או מסחר, אך אינו כולל חוות חקלאיות.
2. לא יביע איש מהיורשים עניין ברכישת הנכס במחיר השוק שלו, או מעליו, יימכר הנכס. לאחר מכן, ההכנסות מהמכירה יחולקו בין היורשים. לבית המשפט יש שיקול דעת לכוון את אופן המכירה, בין אם בצורת הוצאה לפועל ובין אם בכל דרך אחרת שימצא לנכון.
3. יתרה מכך, סעיף 113 מקנה לכל יורש "זכות סירוב ראשונה" לכל נכס מהעיזבון המשותף למספר יורשים. זכות זו מופעלת באמצעות הצעת מחיר השקול לפחות לשווי השוק של הנכס. המשמעות של זכות סירוב זו עבור היורש היא עמוקה. אם יורש עומד בתנאים המפורטים בסעיף 113 לחוק הירושה, עדיפות הצעתו, גם אם גורם חיצוני יגיש הצעה גבוהה יותר.

יישום אגף העיזבון

ניתן לצרף את הסכם החלוקה בין לצו הירושה או לצו קיום הצוואה. הסכם זה מהווה הנחיה ליחיד המנהל את נכסי העיזבון, המבהיר הן את אופן החלוקה והן את זכאותו של כל יורש לחלקו הרצוי בעיזבון במהלך חלוקתו. עם זאת, גם בהסכם קיים, ישנם מקרים בהם עשויה להידרש התאמה לחלוקת העיזבון.

ביטול הסכם חלוקת עיזבון

ההסכם חל הן בדיני הירושה והן בדיני החוזים הכלליים. ככזה, ניתן לערער עליה ולבטל אותה על סמך העילות הקבועות בדיני החוזים. למשל, ניתן לטעון לביטול הסכם בין יורשים מסיבות כמו הטעיה, טעות, הונאה וכדומה. כדי לבטל הסכם בין יורשים שכבר אושר בהחלטת בית משפט, יש להגיש תביעה המבקשת במיוחד את סעד הצהרתי לביטול ההסכם.