הסכם בין יורשים עתידיים

עסקה לאחר המוות ולפני ההפצה

סעיף 7 לחוק הירושה קובע כי בעקבות פטירת המוריש אך טרם חלוקת העיזבון, ליורש יש סמכות לעסוק בעסקאות המערבות חלק או מלוא חלקו בתוך העיזבון. באופן מכריע, כל הסכם כזה חייב להיות מתועד באופן רשמי בכתב. חשוב לציין כי עקרון משפטי זה משתרע על יכולתו של נושה לממש את זכויותיו ולתפוס חלק של יורש בעיזבון, עוד לפני חלוקת העיזבון הפורמלי.

עסקאות ועיקולים שמבצע יורש לפני חלוקת העיזבון נוגעים אך ורק למה שזכאי היורש לרשת מהעיזבון, ולא יותר. הכרחי להבין שלא ניתן להעביר או לעקל את הזכויות שהיורש מחזיק בנכסים או נכסים ספציפיים לפני חלוקת העיזבון הרשמית.

מרגע שבוצעה עסקה או עיקול, הם למעשה שוללים מהיורש את הזכות לתבוע עוד חלק בעיזבון.

עסקה בחיי המוריש – עסקה בעיזבון עתידי

המסגרת המשפטית מבחינה בין זכותו של יורש לעסוק בעסקאות לאחר פטירת המוריש אך טרם חלוקת העיזבון, לבין עסקה הכרוכה בירושה שטרם נכנסה לתוקף (טרם פטירתו של המוריש).

סעיף 8(א) קובע במפורש כי עסקה הנוגעת בירושה בחיי המוריש נחשבת בטלה. הרציונל מאחורי זה הוא לשמר את העיקרון הבסיסי של חופש רשות הצוואה. לפי עיקרון זה, לאדם יש את הזכות לשנות את רצונו בכל שלב. עם זאת, אם הם מתקשרים בהסכם לגבי ירושתם במהלך חייהם, הם מוותרים על יכולת זו לשנות את צוואתם, ובכך לבטל הסכם ירושה.

יחיד שמתחייב לרשת נכסים או רכוש באמצעות הסכם כזה מוצא את התחייבותו בטלה. אף על פי כן, אם אדם מוריש נכסים בצוואתו, גם אם מדובר בכסף, הצוואה נשארת בתוקף. זאת משום שפעולת עריכת הצוואה אינה פוגעת בחופש המוריש לתקן את כוונותיו. עם זאת, כל מי שמספק כסף במסגרת הסדר זה לוקח על עצמו את הסיכון שהצוואה עלולה להשתנות בעתיד. כיוון שסעיף זה מטיל מגבלות על חופש החוזים, הוא מתפרש בצמצום. בפרשנות המשפטית, סעיף זה מתייחס אך ורק ל"הסכמי ירושה" המעניקים או שוללים זכויות ירושה, המשפיעים על זכות הירושה. הסכמים כאלה, שלא נעשו בדרך של צוואה, נחשבים אפוא כפסולים.

מנגד, הסעיף אינו אוסר על מי שצופה קבלת ירושה לעסוק בעסקאות הנוגעות לאותו עיזבון עתידי (עסקה בעיזבון עתידי). כתוצאה מכך, יורשים יכולים להתקשר ביניהם בהסכמים בדבר חלוקת רכוש שהם ירשו לאחר קבלת הירושה. לדוגמה, אם אחים מגיעים להסכמה כיצד לטפל בנכסים שהם ירשו, ההתחייבות שלהם תקפה ומחייבת מבחינה משפטית. מטבע הדברים, אם הרכוש שצוין לעולם לא יגיע לרשותם, התחייבותם מתבטלת.

סעיף 8(ב) קובע בנוסף כי לא ניתן לבנות מתנה לתיקון לאחר המוות אלא רק באמצעות צוואה.

קניית ירושה

פעולת רכישת ירושה או רכישת צוואה מיורש פוטנציאלי, או קבלת נכס המיועד להתקבל באמצעות צוואה, אינה אסורה ואינה מחייבת מבחינה משפטית, בדומה לעסקה הכרוכה בעיזבון עתידי. עם זאת, חשוב להכיר בכך שהקונה לוקח על עצמו מידה של סיכון, בהתחשב בכך שלמוריש יש את היכולת לשנות את צוואתו, בתנאי שהוא עדיין כשיר מבחינה משפטית לעשות זאת.

הלוואה נגד ירושה

האם מותר לערוך בין אחים הסכם הלוואה הממנף ירושה עתידית?

הלוואה הממומנת על ידי ירושה קרובה, כאשר היא מסודרת בין יורש פוטנציאלי למלווה, אינה אסורה ואינה מחייבת מבחינה משפטית. זאת משום שהסדר כזה נוגע לעיזבון עצמו ולא בזכות הירושה. עם זאת, חובה שהמלווה ישקול גורמים מסוימים, כגון האפשרות שלא תתממש ירושה, שניתן יהיה לשנות את הצוואה או שיתעוררו התנגדויות בקשר לירושה או לצוואה.

ויתור על ירושה לאחר המוות

יורש אשר בוחר לוותר על זכאותו לחלק בעיזבון יכול לעשות זאת אך ורק בהתאם לסעיף 6 לחוק הירושה. ויתור זה יכול להתרחש רק לאחר מותו של המוריש.

חלוקת הירושה בין אחים לאחר פטירת המוריש

חלוקת הירושה בין אחים לאחר פטירת המוריש, ולפני חלוקת העיזבון הרשמית, מוכרת כדין בהתאם לסעיף 110 לחוק הירושה. תוקף זה מתקיים גם אם הוא חורג מהמרשם החוקי לחלוקת הירושה בין אחים או חריגה מההוראות המפורטות בצוואת המוריש.

הסכמי ירושה בין אחים או יורשים עתידיים לפני פטירת המוריש

הסכם שנכרת בין יורשים עתידיים, כגון הסכם ירושה בין אחים הקובע את אופן חלוקת הנכסים אותם הם אמורים לרשת, מהווה עסקה הקשורה לעיזבון עתידי. עסקה מסוג זה אינה אסורה ואינה בטלה, במקום זאת, יש לה תוקף משפטי מחייב. כמו כן, הסכם שהושג בין יורשים עתידיים שאינם אחים מחייב במידה שווה את כל הצדדים המעורבים בהסכם.

הסכם ממון על ירושה עתידית

הסכם ממון הנוגע לירושה עתידית הוא בעל תוקף משפטי ותוקף מחייב. משמעות הדבר היא כי הצדדים יכולים להסכים הדדית כי ירושה המיועדת לאחד מבני הזוג בעתיד תהיה שייכת בלעדית לאותו בן זוג, ולא תיחשב בבעלות משותפת.

עם זאת, מתעוררת שאלה עניינית באשר לנחיצותו של הסכם כזה, במיוחד לאור סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון, הקובע במפורש כי בן זוג אינו זכאי לתבוע מחצית מהנכסים שירשו ע"י. בן הזוג שלהם. התשובה החיובית לשאלה זו היא הכרחית. הסיבה לכך היא שסכסוכים יכולים להופיע לעתים קרובות עקב גורמים כמו ניצול משותף, השקעות משותפות בנכס שעבר בירושה ופעילויות פיננסיות שיתופיות אחרות.

למשל, בתרחישים בהם הירושה כוללת דירה בה התגוררו בני הזוג, כספים בחשבון משותף או השקעות שיתופיות בנכס לצורך השבחתו והשבחתו, רשאי בן הזוג לטעון תביעה על חלק מהנכסים שעברו בירושה. כתוצאה מכך, כדאי מאוד לגבש הסכם ממון הנוגע לירושה עתידית כדי לטפל מראש ולפתור סיבוכים פוטנציאליים כאלה.